נשות קריירה רבות מגיעות להבנה שהשילוב בין קריירה וחיי משפחה הוא אמנם רומנטי והכרחי, אבל גם קשה מאוד ליישום. הן מיואשות מהמצב ואובדות עצות, אבל כמעט תמיד מפחדות לצאת לעצמאות. השותף המתאים והסביבה התומכת, יכולים לשנות עבורן את כל התמונה
בשנת 2014 חני בלייכר, אז שכירה שעסקה בשיווק ומכירה של טכנולוגיות פרסום, הגיעה להבנה שלהיות שכירה, כבר לא בדיוק מדבר אליה כמו שהיה בעבר. "במשך 14 שנים הייתי וורקוהולית אמתית. נתתי את הנשמה למעסיקים שלי, לקחתי דברים ללב, עבדתי עד הלילה, ובאמת, גם החזקתי המון זמן במערכת. הייתי מוערכת ונהניתי. לא הבנתי את המושג 'שביזות יום א'. בהתאם לנאמנות שלי ולאהבה שלי למקצוע - גם סמכתי על זה שיהיה לי את המקום לעשות את מה שאני
אוהבת לאורך זמן."
האיזון הבלתי אפשרי בין המשפחה לקריירה
בלייכר, שהכירה את בן זוגה והספיקה ללדת בינתיים, הבינה שלא לעולם חוסן. "כשילדתי עבר עלי שינוי גדול. הבנתי שהמשמעות האמתית של החיים עבורי היא לא להביא את העסקה הבאה, אלא להיות עם הילד שלי. זה יצר אצלי דיסוננס אדיר. מצד אחד הייתי מכורה לעבודה, הרווחתי טוב ביחס למעמד ולגיל שלי, נתתי את הכול והשגתי את היעדים. מצד שני, הרגשתי שמשהו במהות שלי השתנה. שהמהות שלי הפכה להיות האימהות. בעבודה אמנם נתנו לי את הגמישות לצאת מוקדם יותר, והבינו שאני רוצה להיות יותר עם הילד, אבל במקביל, הם גם גרמו לי להרגיש אשמה."
המצב אותו בלייכר מתארת לא זר לנשות קריירה רבות שמתמודדות לראשונה עם סוגיית האיזון בין הבית לקריירה. היום יותר מתמיד מקומות העבודה אמנם נוטים לפרגן לאמהות העובדות, עם ימים קצרים וחופשת לידה ארוכה, אבל נשים שירצו להמשיך ולהתקדם במשרות, יגלו שהן צריכות להשלים את העבודה בזמנן הפנוי.
"קיבלתי את ההטבות שלי כי הייתי סוג של פרה קדושה. נתנו לי לצאת מוקדם והיו גמישים איתי, אבל גם גרמו לי להרגיש שאני לא יכולה לוותר על כלום," אומרת בלייכר. "הייתי צריכה לעבוד מהבית כדי להשלים את המצגות, הייתי צריכה לנכוח בכל הישיבות החשובות, לא חשוב באיזו שעה הן התקיימו. ובעצם – לא באמת 'ויתרו' לי. הלידה לא התקבלה בכיף וכל הזמן הסתובבתי עם רגשות אשם קשים. כשהייתי עם הילד חשבתי על העבודה וכשהייתי בעבודה – חשבתי על הילד. ועדיין, איכשהו הצלחתי לתמרן ולהצליח לעשות את הכול. המשבר האמתי קרה אחרי שנתיים, כשנולד הילד השני שלי. בשלב הזה כבר הרגשתי שאני לא יכולה להתקדם יותר בסולם הדרגות. תפקידי ניהול שהובטחו לי לא התממשו, וגם הרגשתי שאני לא יכולה להיות בכירה במשרד ובמקביל - גם אמא טובה. התחלתי לחפש עבודה אחרת, אבל הייתי אובר-קוואליפייד לכמעט כל משרה שניסיתי להתקבל אליה."
"לחשוב מי ייקח אותך קדימה". חני בלייכרצילום: דני בכר
מחשבות על עצמאות
בלייכר התחילה לקבל הצעות מכיוונים שונים. היא הבינה שהיא לא מוכנה להמשיך לעבוד שעות רבות מדיי, אבל הרגישה שעצמאות מלאה קצת גדולה עליה. באותו הזמן היא גם התחילה לקבל הצעות לשותפות. "קיבלתי כמה הצעות לשותפות בחברות שרק התחילו את הדרך. חשבתי שאני רוצה להתקדם למקום מכובד שיתאים לי, אבל ההצעות האלה ערערו את מה שחשבתי. ועדיין, התרגלתי להביא לקוחות לחברות בהן עבדתי, לא אלי, וחששתי מהצעד הזה. אבל אז מצאתי שותף שהיה באותה התקופה כמו מנטור עבורי. הוא הציע שנקים חברה. פתאום הכול התחבר לי והרגשתי שיהיה לי נכון ללכת על זה. בלעדיו לא הייתי עושה את זה, הייתי צריכה את השותפות הזו כדי לעשות את הצעד."
היום, לבלייכר יש חברה לפרסום דיגיטלי ותוכן שיווקי בשם Find The Fish, שקיימת כבר ארבע שנים והצליחה לגייס אליה את הלקוחות הגדולים במשק. "היום אני יכולה להיות גמישה יותר ביום-יום שלי ולבחור עם מי לעבוד. אני עובדת בין עשר בבוקר לארבע אחר הצהריים ומצליחה לשלב בין כל העולמות. אני מתחילה את היום בחדר הכושר, יוצאת לפגישה הראשונה בעשר ומסיימת לעבוד מוקדם. היום יש לי את הפריבילגיה לעשות את מה שאני אוהבת, להרוויח כסף וגם – להיות אמא."
תכירי את Pantera- מועדון סגור למקצועניות באווירה מעצימה, לפרטים>>
הכול מתחיל ונגמר בשותף הנכון
בלייכר מספרת שדווקא השותפות הרימה אותה למלעלה, גרמה לה להעז ובסופו של דבר – גם לנצח. "יש משהו בשותפות שמספק הבנה והכלה, את היכולת להתמודד ביחד ולשתף בקשיים. להרגיש שאני לא לבד בעולם. בהתחלה הרגשתי שאני עוזבת עולם שהייתי מעולה בו לטובת עולם חדש ולא מוכר, וזה מפחיד. השותפות נתנה לי את הביטחון, את הגב להעז ולעשות והפחיתה משמעותית את רכיב האי-ודאות שהעצמאות מייצרת."
יש לך עצות למי שבוחרת לעבוד עם שותף? "הוא או היא חייבים להיות אנשים אמינים שתוכלי לסמוך עליהם. שלא יבלעו או ירמו אותך. כשהתחלתי, חששתי מאוד מאנשי העסקים הגדולים והממולחים, אבל אז הבנתי שזו טעות. היום השותף שלי הוא איש עסקים בכיר שרוצה לקדם אותי כי אני מקדמת אותו, ההצלחה שלי היא ההצלחה שלו. הוא לא בתחרות איתי, להפך. הוא רוצה שאצליח כי ההצלחה שלי היא באמת ההצלחה שלו. צריך להבין שבחירה של שותף עסקי היא שוות ערך לבחירה של בן זוג. מי יעצים אותך, מי ייקח אותך קדימה. מי ירצה שתבריקי וגם, צריך להגדיר מראש מה הם תחומי האחריות ומי בדיוק עושה מה."
Panthera: חלל עבודה שמעודדת שותפות נשית
השוק של היום מציע פתרונות לנשות עסקים ולעצמאיות שבוחרות שלא לקחת שותף "רשמי", אבל שעדיין מרגישות שהן צריכות את התמיכה, ואת אותה עצה או מילה טובה בסוף היום. אחד מהפתרונות הוא חלל העבודה לנשים - Panthera, מועדון שהוקם כדי לקדם נשות מקצוע ועסקי נשים. המועדון מבוסס על מודל של חלל עבודה משותף עם אפשרות אדירה לנטוורקינג, למידה משותפת, תמיכה ושיתופי פעולה.
דיסקונט מבין את הצורך הזה ומעניק לקוחותיו המשלמות במפתח דיסקונט, כרטיס האשראי של הבנק, הטבה בלעדית: הנחה ברישום מוקדם*, בדמי הרישום: 99 שקלים במקום 150 שקלים, בנוסף, 10% הנחה ברישום לכל אחד מהמסלולים השונים* שמציע המתחם לחברותיו.
בואי לשגשג בסביבה הטבעית שלך >>
"יושבות לידך נשים ופשוט לוקחות אותך קדימה," אומרת בלייכר. "נוצר מצב בו כולן מרוויחות. היתרון ב- Panthera הוא שיש לך מנטוריות בהישג יד שאפשר להתייעץ איתן על הכול, אבל 100% מהעסק הוא שלך. בנוסף, אפשר למצוא שם את כל הפסיליטיס שאת צריכה, כבעלת עסק, ואת התמיכה האדירה של הנשים שנמצאות שם. עצם זה שיש לך עם מי לדבר, שאת לא עובדת בואקום, שיש לך רשת עשירה של קשרים אינטימיים, שיש לך מישהי שתרים אותך אחרי פגישה פחות טובה עם לקוח, זה כבר שווה הכל."