כאשר מדובר בהחלטות הנוגעות לפיתוח עצמי, לצמיחה בקריירה או לשידרוג המיומנויות, נשים נוטות להתמהמה, גם כשמדובר בלקיחת סיכון כלכלי ולהחליט היכן לשים כסף כהשקעה.
אני מאוד אוהבת את השיחות עם נשים שפונות ל – Panthera. בעלות עסקים, עצמאיות, מנהלות, יועצות ומאמנות לעסקים, נשים עם רזומה מרשים ומוטיבציה להצליח ולהזניק את העסק שלהן לשלב הבא. כולן נשים חכמות, עשירות בידע וניסיון מקצועי, בעלות הסתכלות רחבה ומקיפה על המציאות ועל מאפייני המגדר הנשי בשדה העסקים והתפתחות עסקית. כולן מתלהבות לתרום ולשתף את הידע שלהן ברבים.
אחת הנקודות המרכזיות שעולות בשיחות אלו, מתוך התבוננות שלהן בעצמן ובנשים לאורך השנים, היא שרוב שהנשים מהססות ללחוץ על ההדק כשמדובר בהשקעה בעצמן, או בקריירה שלהן. הן אף מעידות שבתהליך גיוס הון למיזם שלהן, נשים משקיעות מתלהבות, מאשרות את התוכנית העסקית אבל בסוף מתקפלות. מי ששם כסף, אלו לרוב הגברים.
אמנם נשים מראות הרבה עניין בתוכן להשקעה, הן נלהבות לקחת חלק, אבל זה מרגיש כאילו יש מכשול ענק להתגבר עליו, לפני שהן מחליטות לשלם ולהשתתף. גברים מקבלים החלטות מהירות יותר. מגמה זו רלוונטית בכל הוצאה גדולה הנוגעת לפיתוח עצמי או שיפור קריירה, שדרוג של מיומנויות והשקעה עסקית.
אחת הדאגות גדולות של נשים, בפרט אלו שיש להן ילדים, היא: "אם אני צריכה לעשות את זה שעות רבות, מי ידאג לבית? לילדים?" אז מעידות נשים שבחרו לשלב בין הורות וקריירה ש –"הבית לא התפרק כשחזרתי בערב, הילדים שרדו.."
הדאגה הבאה בדרך כלל היא: האם התוכנית או ההשקעה שווה את זה? אולי אני יכולה לעשות משהו מועיל יותר עם הכסף? (כמו לשמור אותו בבנק) מצד שני, אולי הקריירה שלך או העסק ראויים להשקעה זו? כי רק כאשר את לוקחת את עצמך ואת העסק שלך ברצינות, כולם סביבך ייקחו אותך ואת העסק שלך ברצינות.
אחד התירוצים השכיחים: אולי לא הפעם, בהזדמנות אחרת... במקום זאת, כדאי לשאול, "אם לא עכשיו, אז מתי?" לא עוד דחיינות והמתנה לזמן הנכון. עכשיו זה הזמן הנכון להשתפר ולצמוח בקריירה שלנו.
בעיה גדולה יותר, בפרט בעולם ההשקעות היא, שרובנו תמיד רוצות לבדוק עם מישהו לפני שאנחנו מחליטות. אנחנו ממתינות לאישור מבחוץ, לפני שנקבל החלטה על שיפור שלנו. אנו מותנות לחכות לאחרים שיעשו צעד ראשון. אפילו כאשר אנו יודעות בבירור שמשהו טוב עבורנו ורוצות לנקוט פעולה, עדיין, אנו מחכות לאימות כזה. כאשר הזדמנות מוצגת בפני גברים, הם פשוט תופסים אותה, כפי שהם צריכים. אף אם הזדמנות לא מגיעה לפתחם בקלות, הם יודעים לדרוש לעצמם או לחפש את ההזדמנויות. יתכן והגנטיקה הגברית, האגרסיביות הטבועה אצלם, נדרשת, בכדי להתקדם.
אחד המשאבים של נשים, נמצא בצורת החשיבה הרוחבית שלהן. נשים משקללות כל משתנה אפשרי, גם אם לא קיים כרגע. הן רואות למרחק ועם עדשה פנורמית. נשים רואות לא רק את המטרה, אלא גם את הדרך, על כל המכשולים והסכנות. באופן טבעי, אדם שרואה תמונה מלאה בפרטים, בידיעה שחלקם יתגלו לעין בצורה מוחשית רק בעתיד, מתעמת עם השאלה – "האם אני מסוגל להתמודד עם כל מה שיבוא?" הצורך בוודאות, שהכול ישב במקומו בביטחון ולא יורגשו זעזועים – זו איכות מכווצת. אצל הרבה נשים, הכיווץ גובר על האיכות ההפוכה – ההתרחבות.
הייתי בת 30 כשהחלטתי לרכוש דירה קטנה. שנות אור חצצו בין הידע הכלכלי הזעום שלי, לבין הידע הנדרש במציאות. מצאתי דירה על הנייר מקבלן. 3 חדרים. לא היה לי הון רציני והמשכנתא שהיה עלי לקחת עמדה על החזרים ל- 32 שנים, בריבית איומה, עם החזר חודשי גבוה ביחס להכנסה שלי. לאחר חודשיים של בדיקות, השוואות משכנתא, בירורים (מזכירה שלא הבנתי כלום ובדקתי לבד), הגיע היום בו הייתי אמורה לחתום חוזה אצל הקבלן. הורי שהיו בחיים אז, ערב לפני החתימה, שוחחו איתי בקולות מנוגדים. אבי, שהיה הססן מדופלם, הביא את האיכות המכווצת, את הפחד מהעסקה וניסה להשפיע עלי לבטל אותה. מתוך "ראיה נשית" רחבה, הוא פרש בפני כל הסתבכות שעלולה לקרות ואיך אני הולכת לאבד את התחתונים. אני זוכרת שבאמצע שיחת הטלפון, אמי חטפה את השפופרת (טרום עידן הסלולריים) והביאה את הקול המרחיב. היא אמרה 2 משפטים קצרים: "אל תתני לו להפחיד אותך. במקרה הכי גרוע, אם לא תעמדי בתשלומים החודשיים, תמכרי". הפנמתי את שני הקולות, אך בחרתי בקול המרחיב. בזכות אמי, היום יש לי נכס קטן ואפילו מניב..
נשים שהעזו, נשים שלא חיכו לאישור מאף אחד, נשים שהתמסרו ליעדים שלהן – אלו הנשים שהצליחו לממש את חזונן. הרי לבלום אנחנו יודעות מצוין. אנחנו אלופות בראיית התמונה הרחבה. נשים הן Multi – Task משחר ההיסטוריה האנושית. כל אלו נכסים שיכולים להיות הקרקע הפנימית כשנחליט לזנק על הזדמנות ולהשקיע. לכן אסור לנו לוותר על נכסים אלו. ברם, היות ונכסים אלו מושרשים בקרבנו , אנחנו יכולות להרשות לעצמנו לנסות ולדגום איכויות חדשות. להעז יותר, להחליט להשקיע. מצוידות ברשת ביטחון פנימית, מה כבר יקרה?